-הבלוג שלי-

כמעצבת גרפית, אני רגילה לראות את חודשי השנה לפי צבעים. במשך רוב חיי, אוקטובר היה צבוע בגוונים הכי חמים ומשמחים שיש. זה תמיד היה החודש שלנו, רגע השיא של השנה מבחינתנו. ביום שני הקרוב אציין יום הולדת ראשון מהרילוקיישן באלבניה, בבית הזמני והחדש שלי. אוקטובר פה נראה אחרת לחלוטין. הסתיו כבר מורגש היטב ברחובות, האוויר משנה טמפרטורה

לפני שלוש שנים עמדתי מול פלטת פירות קיץ משגעת במפגש נטוורקינג של בעלות עסקים. במרכז הפלטה נח כקישוט כתר של אננס, ובתחתית שלו הבחנתי בשורשים קטנטנים שמבצבצים החוצה. אני ממש לא הטיפוס שמגדל עציצים, זה תמיד היה התחום של איתי אבל יפעת, חברה שלי שעמדה לידי הציעה לי פשוט לקחת את הראש הזה, לשים בכוס מים ולראות מה יקרה. מתוך סקרנות טהורה החלטתי לנסות, בלי לדעת שיום אחד, שלוש שנים בדיוק אחרי, הוא יהפוך עבורי לפרי של געגוע.

כבר חודשיים וחצי שאנחנו כאן. התמקמנו בבניין חדש ומודרני בלב טיראנה, באזור תוסס ששומר אותנו תמיד במרכז העניינים. מאז שהגענו, אנחנו מנצלים כשאפשר את סופי השבוע של שבת-ראשון כדי לצאת ולטייל. אלבניה מציעה טבע מגוון עם שילוב מיוחד של רכסי הרים אימתניים, קניוני ענק, נהרות טורקיז שוקקים וחופים בתוליים. מתוך כל היופי הזה, הדבר שתפס אותי יותר מכל הוא השקיעות כאן, מה שאני קוראת לו פלטת צבעים אלבנית.

תסתכלו רגע על התמונה הזו. זה הרחוב שבו אנחנו גרים. בין שתי שורות הארגזים עם הפירות והירקות מסתתרת מנהרת זמן קטנה בצורת ״ירקניה״ מקומית. אני כותבת במרכאות, כי לא מדובר בחנות מסודרת עם מדפים מוארים, אלא בכוך קטן ודי חשוך בקיר שהתוצרת שלו פשוט ״נשפכת״ החוצה אל המדרכה.

אני רוצה לדבר איתכם על החשיבות של הניראות הדיגיטלית שלכם ורוצה לבקש מכל אחד ואחת מכם שקוראים את הפוסט: דמיינו שאתם יושבים בקהל באולם,...

מה עולה לכן בראש? אולי רגשות כמו כעס, תשוקה, אנרגיה או אולי דימויים של לחיים סמוקות, גוון של שפתון דובדבן, תמרור עצור, דם או לב גם אם אלו...

לפני מספר חודשים הוזמנתי להעביר הרצאה במרכז שהוא בית לאנשים מתחום האימון והטיפול על גווניו, על איך לשדרג את הניראות של העסקים שלהם...