לגור במדינה זרה אומר שהעיניים תמיד פקוחות לרווחה וסורקות את המציאות החדשה. כמעצבת גרפית שמתקשרת דרך ויז׳ואלים, המוח שלי מתרגם אוטומטית כל סיטואציה ברחוב לקומפוזיציה ולצורה, אבל דרך עדשת האייפון אני קולטת בעיקר את הדיסוננס. הפער בין מה שאני מכירה בארץ לבין המציאות שאני פוגשת כאן גורם לי לכוון את המצלמה קצת אחרת אל הפרטים הקטנים של היומיום, לאסוף את הרגעים האלה ולייצר לעצמי פוקוס מקומי.

תסתכלו רגע על התמונה הזו. זה הרחוב שבו אנחנו גרים. בין שתי שורות הארגזים עם הפירות והירקות מסתתרת מנהרת זמן קטנה בצורת ״ירקניה״ מקומית. אני כותבת במרכאות, כי לא מדובר בחנות מסודרת עם מדפים מוארים, אלא בכוך קטן ודי חשוך בקיר שהתוצרת שלו פשוט ״נשפכת״ החוצה אל המדרכה.