Search Results

עד לפני יותר מארבעה חודשים – למילה קורונה היו שתי משמעויות: 1. שם של מותג בירה ממקסיקו – ארץ הולדתי. 2. המילה כתר בספרדית – השפה הראשונה אותה למדתי לדבר. מזה ארבעה פלוס חודשים, קורונה היא המילה המושמעת והמשמעותית ביותר בכל רחבי העולם. אליה נוספו ביטויים שהיא הביאה איתה כמו מטוש, השטחת העקומה, גדילה אקספוננציאלית, סגר, בידוד, ריחוק חברתי ועוד פנינים כאלה ואחרות... מגיפת הקורונה 2020 שהחלה בסין הכניסה את החיים של כולנו לספרי ההיסטוריה, עם מציאות חדשה, מפחידה, לא מוכרת, שלקחה מאיתנו מצרך חשוב לחיים שפויים – את השגרה, והכניסה לחיינו מצרך מיותר ומפחידאת אי הוודאות. אי וודאות עבורי, היתה תמיד והיא עדיין מצב שעלול להכניס אותי לחרדות, ובעיקר הרבה חוסר שקט. ג׳ון פ. קנדי צוטט פעם אומר: ״כשהיא כתובה בסינית, המילה ׳משבר׳ מורכבת משני סימנים. אחד מסמל ׳טרגדיה׳ ואחד מסמל ׳הזדמנות׳״. כמה שהציטוט הזה רלוונטי למשבר הקורונה! משבר הקורונה הזה הביא איתו הזדמנות עבורי שהפכה את אי הוודאות ליותר נסבלת, וכמה משעשע שמקורו של ציטוט זה, בדיוק כמו הקורונה - בסין... אז בשלהי ימי הסגר שנאלצנו כולנו להכנס אליו, צצה עבורי הזדמנות שהפכה את הימים האלה לכאלה שהחזיקו אותי בשגרת עבודה והכניסו וודאות אחת לפחות לחיי. הוודאות שיש לי עבודה בימים בהם רוב רובה של המדינה בחל״ת או חותמת אבטלה, בימים בהם עסקים גדולים כזעירים כמו שלי, קורסים היא ממש אבל ממש לא מובנת מאליה. אבל לא רק העובדה שהייתה לי עבודה בימי הסגר גרמה לי להרגיש טוב אלא העובדה שהרגשתי שניתנה לי זכות אמיתית לעשות את העבודה הזו. ככל שימי הקורונה התקדמו למדנו שישנן אוכלוסיות שונות שנחשבות בסיכון גבוה יותר לחלות בקורונה – בתוכם אוכלוסית חולי הסוכרת. המועצה הלאומית לסוכרת שהיא מועצה אחת מני רבות של משרד הבריאות, פנתה אלי בבקשה לעצב אתר אינטרנט ייעודי שייתן מענה לחולי סוכרת ובני משפחותיהם בימי הקורונה כמו גם לאנשי צוות רפואי המטפלים בחולי סוכרת. האתר, מלא בהמלצות ובהנחיות בנושאים שונים ומגוונים בחיי חולי הסוכרת כמו ניטור רמות הסוכר, הנחיות רפואיות, המלצות בנושאי תזונה ופעילות גופנית. טיפול בכף רגל, סוכרת הריון, טיפול בקשישים חולי סוכרת, המלצות סיעודיות לחולים מאושפזים או חולים בקהילה, מאמרים ומחקרים עדכניים מהעולם ועוד ועוד ומהווה כתובת לכל מי שחפץ לקבל תשובות הקשורות למחלה בימים חסרי וודאות אלה של מגיפה. משיחת הטלפון הראשונה ביני לבין הרופאה שנבחרה לעמוד בראש פרויקט הקמת האתר הזה – הרגשתי את הכימיה בינינו. וזה, מנסיון, תנאי הכרחי להצלחתו של כל פרויקט שאני עושה. הבנו אחת את השנייה, השלמנו אחת את השנייה ומבלי כמעט לשים לב – תוך שלושה ימים אתר האינטרנט עלה לאויר, ומאז, כבר יותר מארבעה חודשים שהוא מתעדכן וגדל על בסיס יומיומי ונותן מענה אמיתי וכתובת למי שצריך עוגן שכזה בימי הקורונה. חוץ מהכימייה ביני לבין ה״לקוחה״, מה שהפך את הפרויקט הזה לכל כך מוצלח בעיני זה: 1. העובדה שהלקוחה נתנה לי מהרגע הראשון את המקום לעשות את עבודתי נאמנה מתוך ההבנה שאת הצורך שלה במתן פתרון אני יכולה לתת. 2. התקשורת הפתוחה בינינו הפכה אותנו לצוות ואת העבודה לעבודת צוות מושלמת דבר שאיפשר ומאפשר לדייק את הפתרונות העיצוביים. 3. כיוון שזהו פרויקט של ״כאן ועכשיו״, ועדכון האתר והכנסת תכנים ״חמים מהתנור״ אליו היא הכרחית, לא הגבלנו את עצמינו והמשכנו לעבוד גם בחגים ובסופי שבוע הרבים שעברו עלינו בתקופה הזו. אני גאה בתוצאה ומתרגשת שנפלה בחלקי האפשרות לעצב ולבנות אתר שהוא בגדר ״תרופה״ למי שעבורו הוא נבנה. כימייה, כבוד מקצועי הדדי, תקשורת פתוחה וכנה והתאמת העבודה לתנאים ספציפיים או במילים אחרות - גמישות הם אלה שאיפשרו לי ומאפשרים לי לייצר עבודות שאני גאה בהם אבל לא פחות חשוב מכך שמהוות פתרון מדוייק ותפור למידות הלקוח שבע הרצון.

לוגו הוא האלמנט הגרפי הבסיסי והחשוב ביצירת תדמית גרפית. במהלך השנים בהם אני מעצבת סיגלתי לעצמי ״מסע חיפושים״ (Exploration) אחר הצורה, הדימוי, הצבע, הפונט שייצרו בסופו של דבר את הלוגו הסופי. רק בתום המסע הזה - אותו אני עוברת לבד, אני בוחרת בדרך כלל לפחות 3 כיווני ״חקירה״ להציג ללקוח, כשכל הכיוונים שונים זה מזה ובכך גדלים הסיכויים של הלקוח להתחבר לכיוון אחד וממנו להתקדם. לרוב, אני אחפש אחר עוגן וויזואלי להיאחז בו כנקודת התחלה. למשל השם ״זיקית״, או ״שולחן״ הם שמות שמבטלים את תהליך החיפוש אחר הדימוי כיוון שהשם עצמו הוא הדימוי הראשוני והמתבקש - שגם אם נראה באנאלי בשלב הראשון - הוא יכול להתפתח לכיוונים מענינים. ״מסע החיפושים״ ליצירת לוגו לחברת שילוב. חברת Shiluv I2R היא חברת מחקר שיווקי מהמובילות בארץ, בעלת נסיון של 40 שנה בתחום. עקב שינוי אסטרטגי בחברה, הם נדרשו ללוגו חדש שישדר את העובדה שמדובר בחברה מבוססת וותיקה המנהלת מערכת יחסים ארוכה ונאמנה עם לקוחותיה, כשלצד הנסיון, הוותק והאיכות, החברה יידועה בפתרונותיה החדשניות והמתקדמות. לרוב, אני אחפש אחר עוגן וויזואלי להיאחז בו כנקודת התחלה. למשל השם ״זיקית״, או ״שולחן״ הם שמות שמבטלים את תהליך החיפוש אחר הדימוי כיוון שהשם עצמו הוא הדימוי הראשוני והמתבקש - שגם אם נראה באנאלי בשלב הראשון - הוא יכול להתפתח לכיוונים מענינים. במקרה של השם ״שילוב״, אין בשם משמעות מיוחדת המאפיינת את החברה ומה שהיא מייצגת וגם אין לו דימוי חזותי מיידי ולכן קיבלתי החלטה שהאות הראשונה בשם, ה- S תהווה הבסיס החזותי לחיפוש אחר הלוגו האולטימטיבי. לאחר נסיונות רבים, שכללו שירבוטים, משחקים בין פונטים והרבה סקיצות של כל מה שבא לראש באותו רגע, הגעתי לשלב בו הרגשתי שיש לי מספיק חומרי גלם כדי להכין כמה לוגויים שונים אותם הצגתי ללקוח. סקיצה מס׳ 1 הסמל‭ ‬הגרפי‭ ‬מורכב‭ ‬מהאות‭ ‬S‭ ‬המשוכפלת‭ ‬לאורך‭ ‬על‭ ‬אותו‭ ‬ציר‭ ‬ולרוחב‭ ‬על‭ ‬צירים‭ ‬שונים‭ ‬היוצרים‭ ‬סמל‭ ‬דינמי‭ ‬המזכירים את ההמחשה‭ ‬החזותית‭ ‬של‭ ‬סליל‭ ‬.DNA‭ ‬כשם‭ ‬שה‭-‬DNA‭ ‬מורכב‭ ‬ממולקולות‭ ‬המכילות‭ ‬קוד‭ ,‬מידע‭ ‬ומפרט‭ ‬לגבי‭ ‬התכונות‭ ‬השונות‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬יצור‭ ‬ויצור‭ ‬בעולם‭ ‬החי,‭ ‬כך‭ ‬שירותי‭ ‬חברת‭ ‬שילוב‭ ‬רבות‭,‬ מגוונות‭ ,‬פורצות‭ ‬דרך‭ ‬ושונות‭ ‬אצל‭ ‬כל‭ ‬לקוח‭ ‬ולקוח‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬מאפייניו‭ ‬וצרכיו‭.‬ סקיצה מס׳ 2 הסמל‭ ‬הגרפי‭ ‬מורכב‭ ‬מהאות‭ ‬S‭ ‬המשוכפלת‭ ‬ומסובבת‭ ‬ליצירת‭ ‬צורה‭ ‬דמיות‭ ‬שבשבת‭.‬ כשם‭ ‬שתכליתה‭ ‬של‭ ‬שבשבת‭ ‬לקבוע‭ ‬את‭ ‬כיוון‭ ‬הרוח‭ ‬כך‭ ‬חברת‭ ‬שילוב‭ ‬מובילה‭ ‬בתחום‭ ‬המחקר‭ ‬השיווקי‭ ‬ומביאה‭ ‬את‭ ‬החידושים‭ ‬המתקדמים‭ ‬ביותר‭ ‬בתחומה‭.‬ הצבעוניות‭ ‬מונוכרומטית‭ ‬כחולה וזה‭ ‬לא‭ ‬מקרי‭ ‬שחברות‭ ‬ומותגים‭ ‬בינלאומיים‭ ‬גדולים‭ ‬בוחרים‭ ‬בצבע‭ ‬הכחול‭ ‬ללוגו‭ ‬שלהם‭ .‬הכחול‭ ‬משדר‭ ‬מקצועיות‭,‬ אמינות‭ ,‬רצינות‭ ‬ומהימנות‭ - ‬אותם‭ ‬תכונות‭ ‬המאפיינות גם‭ ‬את‭ ‬חברת‭ ‬שילוב‭.‬ סקיצה מס׳ 3 כיוון‭ ‬עיצובי‭ ‬מפתיע‭ ‬הלוקח‭ ‬את‭ ‬הצופה‭ ‬למקום‭ ‬מעורר‭ ‬עניין‭,‬ ויתכן‭ ‬אפילו‭ ‬מאתגר‭ ‬ברמת‭ ‬הפיענוח‭ ‬שלו‭.‬ צורות‭ ‬גאומטריות‭ ‬צבעוניות‭ ‬יוצרות‭ ‬מלבן‭ ‬ארוך‭ ‬אשר‭ ‬החללים‭ ‬הלבנים‭ ‬בו‭ ‬יוצרים‭ ‬את‭ ‬שם‭ ‬החברה ‭‬Shiluv‭ ‬I2R . השם‭ ‬עצמו מהווה‭ ‬בעצם‭ ‬את‭ ‬החלל‭ ‬הלבן‭ ‬בין‭ ‬הצורות‭ ‬הצבעוניות. ‬ הצורות‭ ‬הצבעוניות‭ ‬עצמן, מגוונות‭ ‬בצורתן‭ ‬ויוצרות‭ ‬מערכת‭ ‬יחסים‭ ‬של‭ ‬צורה‭ ‬וחלל‭ ‬המשדרת‭ ‬חדשנות, ‬קידמה‭ ‬ויצירתיות‭ - ‬בדיוק‭ ‬כמו‭ ‬ערכי‭ ‬החברה‭ ‬עצמה‭.‬ סקיצה מס׳ 4 נורת‭ ‬חשמל‭ ‬היא‭ ‬סמל‭ ‬לרעיון‭ ‬מקורי‭ ‬וגם‭ ‬לחדשנות‭ ‬ויצירתיות‭.‬ צורת‭ ‬הנורה‭ ‬וגם‭ ‬הבסיס‭ ‬שלה‭ ‬בוורסיה‭ ‬זו‭ ‬מרמזות‭ ‬על‭ ‬האות‭ ‬S‭ ‬המהווה‭ ‬ערך‭ ‬מוסף‭ ‬למשמעות‭ ‬של‭ ‬הנורה‭ ‬עצמה‭.‬ צורתה‭ ‬קווית‭,‬ דינמית‭ ‬ומודרנית‭ ‬והיא‭ ‬משתלבת‭ ‬בהרמוניה‭ ‬עם‭ ‬השם‭ ‬היושב‭ ‬לצידה‭.‬ סקיצה מס׳ 5 בסקיצה זו, שנבחרה כזו שאיתה מתקדמים ב״מסע החיפושים״ - ריבוע הנוצר משישה עשר ריבועים קטנים כשכל אחד מייצג קטגוריה אחרת בתחומי הפעילות של החברה והאות S נוצרת מהבידול הצבעוני של חלק מהריבועים. הועלתה השאלה: מה קורה אם חלק מהריבועים חורגים מהמסגרת... הנה התשובות החזותיות שהוגשו: הוורסיה התחתונה, בה השתנו הפרופורציות בין הסמל לטקסט ובו 3 ריבועים חורגים הייתה הוורסיה לפני האחרונה. בשלב האחרון והסופי, האות S שהייתה הציר איתו התחיל מסע החיפושים, ״נעלמה״ כיוון שלא היה בה כל ערך מוסף ללוגו וכל ריבוע קיבל צבע אחר כמייצג תחום או קטגוריה בעולם המחקר השיווקי. הצבעים שנבחרו היו צבעים מודרנים אך לא צעקנים ורווים אלא פסטלים-בוגרים (פסטל בתוספת מינון קטן של שחור). הלוגו כשלם משדר יציבות, מבוססות, הקפדה ועוצמה שקטה ומתוכו יוצאות החוצה החדשנות והיציאה מהמסגרת.

בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬התווסף‭ ‬אל‭ ‬הצעות‭ ‬המחיר‭ ‬שאני‭ ‬נותנת‭ ‬ללקוחות‭,‬ צירוף‭ ‬המילים‭ ‬‮"‬התאמת‭ ‬עיצוב‮"‬‭.‬ ‬‮"‬אני צריך/ה התאמת‭ ‬עיצוב של ה... היא‭ ‬בקשה שפירושה לקחת עיצוב קיים ולהתאים אותו לגודל ולפורמט אחר.‬ הבקשה הזו נשמעת לא פעם מפי‭ ‬הלקוח,‭ ‬בעל פה‭,‬ תוך‭ ‬כדי‭ ‬תנועה,‭ ‬במהלך‭ ‬העבודה‭ ‬השוטפת‭.‬ בקשה‭ ‬קטנה‭ ,‬על‭ ‬הדרך‭.‬ אבל‭ ‬הדרך‭ ‬הזו‭ ‬יכולה‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬פעמים‭ ‬להתגלות כמפותלת‭ ‬ולא‭ ‬תמיד‭ ‬חלקה‭ ‬או‭ ‬קצרה‭... ‬ בדוגמאות הבאות נבחן את הנושא ונתחיל מהפשוט למורכב. "‬התאמת‭ ‬עיצוב‮"‬ יכולה להיות במקרה מסוים, משימה‭ ‬אוטומטית, קלה, קצרה וממש פשוטה‭.‬ כאשר‭ ‬ההתאמה‭ ‬היא‭ ‬לדוגמא‭ ‬מגודל‭ ‬A3‭ ‬לגודל‭ ‬A4 ‬או‭ ‬A5‭ - ‬בפורמט‭ ‬זהה ‭)‬או‭ ‬לאורך‭ ‬או‭ ‬לרוחב‭(‬ העניין‭ ‬הוא‭ ‬באמת‭ ‬אוטומטי‭,‬ כיוון‭ ‬שגדלים‭ ‬אלה‭ ‬הם‭ ‬נגזרות‭ ‬אחד‭ ‬של‭ ‬השני‭ ‬השומרים‭ ‬על‭ ‬אותן‭ ‬פרופורציות‭ ‬ולכן‭ ‬ההתאמה‭ ‬מסתכמת‭ ‬בהגדלה‭ ‬או‭ ‬הקטנה‭ ‬של‭ ‬העיצוב‭ ‬כולו,‭ ‬כמו‭ ‬שהוא‭.‬ כאשר‭ ‬יש‭ ‬מעט‭ ‬אלמנטים‭ ‬בעיצוב‭ - ‬ההתאמה‭ ‬לא‭ ‬מסובכת‭,‬ היא‭ ‬דורשת‭ ‬התייחסות‭ ‬ספציפית‭ ‬לפורמט‭ - ‬אבל‭ ‬לא‭ ‬מעבר‭ ‬לכך‭.‬ כאשר‭ ‬יש‭ ‬מספר‭ ‬רב ‬של‭ ‬אלמנטים‭ ‬בעיצוב‭ ,‬הכוללים‭ ‬תמונות‭,‬ טקסטים‭,‬ לוגויים‭ ‬וכו‮'‬‭,‬ אז‭ ‬העניין‭ ‬מתחיל‭ ‬להיות‭ ‬יותר‭ ‬מורכב‭ ‬ויש‭ ‬לשים‭ ‬לב‭ ‬לדברים‭ ‬הבאים: 1. ‬גודל‭ ‬ופורמט‭ ‬שונים‭ ‬דורשים‭ ‬תמיד‭ ‬בחינה‭ ‬מחודשת‭ ‬של‭ ‬יחסי‭ ‬הגודל‭ ‬בין‭ ‬האלמנטים‭ ‬השונים‭.‬ 2. ‬בגודל‭ ‬ופורמט‭ ‬שונים‭ - ‬גודל‭ ‬הפונט (הטקסט) צריך‭ ‬להשתנות‭ ,‬להתאים‭ ‬לפרופורציה החדשה‭ ‬ותמיד‭ ‬להיות‭ ‬קריא‭!‬ 3. ‬בגודל‭ ‬ופורמט‭ ‬שונים‭ - ‬ההררכיה ‭)‬סדרי‭ ‬החשיבות‭ ‬של‭ ‬האלמנטים‭ ‬השונים‭ (‬חייבת‭ ‬להשמר 4. אל‭ ‬הגודל‭ ‬והפורמט‭ ‬השונים‭ - ‬לפעמים‭ ‬מתווספות‭ ‬דרישות‭ ‬נוספות‭,‬ שהן‭ ‬חלק‭ ‬מהפונקציה של‭ ‬הפורמט‭ ‬החדש‭.‬ אל‭ ‬כל‭ ‬אלה‭ ‬מתווסף‭ ‬גורם חשוב ועקרוני‭:‬ בין‭ ‬כל‭ ‬האלמנטים‭ ‬המותאמים‭ ‬צריכה‭ ‬להיות‭ ‬אחידות‭ ‬עיצובית‭.‬ להלן‭ ‬דוגמא‭ ‬הממחישה‭ ‬את‭ ‬המורכבות שקיימת בהתאמת‭ ‬עיצוב‭ ‬שמתווספים‭ ‬אליה‭ ‬‮"‬תנאים‭ ‬נוספים‮"‬‭.‬ העיצוב‭ ‬הראשון‭,‬ המקורי, היה‭ ‬רול‭ ‬אפ‭ ‬למחזה‭ ‬חדש‭ ‬בתאטרון‭.‬ רול‭ ‬אפ‭ ‬הוא‭ ‬פורמט‭ ‬עומד‭,‬ ארוך‭ ‬וצר‭ ‬בגודל‭ ‬של‭ ‬83‭ ‬ס"מ‭ ‬רוחב‭ ‬על‭ ‬2‭ ‬מטר‭ ‬גובה‭.‬ העיצוב‭ ‬כלל‭ ‬לוגו‭,‬ כותרת‭,‬ תמונה‭ ‬מרכזית‭, ‬טקסט‭ ‬מרכזי‭,‬ תמונות‭ ‬משניות‭ ‬וטקסט‭ ‬נוסף (ביקורות‭ ‬שנכתבו‭ ‬על‭ ‬המחזה)‭.‬ לאחר‭ ‬הרול‭ ‬אפ‭ ‬נתבקשתי‭ ‬לעשות‭ ‬התאמת‭ ‬עיצוב שלו‭ ‬לפלייר‭ ‬בגודל‭ .‬A5‭ ‬במקרה‭ ‬כזה‭ ‬אל‭ ‬האלמנטים‭ ‬שהופיעו‭ ‬בעיצוב‭ ‬המקורי‭ ‬הצטרפו‭ ‬טקסטים‭ ‬נוספים (פירוט‭ ‬על‭ ‬ההצגה‭ (‬וצד‭ ‬נוסף‭ ‬לעיצוב ‭ )‬עוד‭ ‬שטח‭ ‬פנוי לעיצוב‭ .(‬הוספת‭ ‬הצד‭ ‬הנוסף‭ ‬מצד‭ ‬אחד‭ ‬מקלה‭ ‬על‭ ‬‮"‬פיזור‮"‬‭ ‬האלמנטים‭ ‬ומצד‭ ‬שני‭ ‬מאתגרת‭ ‬את‭ ‬השמירה‭ ‬על‭ ‬האחידות‭ ‬העיצובית‭.‬ התאמה‭ ‬נוספת‭ ‬שנדרשה‭ ‬הייתה‭ ‬פוסטר‭ ‬בגודל‭ ‬חצי‭ ‬גליון‭) ‬פורמט‭ ‬עומד‭ ‬בגודל‭ ‬50‭ ‬על‭ ‬70‭ ‬ס"מ‭( ‬אך‭ ‬עם‭ ‬בקשה‭ ‬להשאיר‭ ‬בתחתית‭ ‬העיצוב‭ ‬חלק‭ ‬לבן‭ ‬וריק‭ ‬לטובת‭ ‬הוספת‭ ‬מקומות‭ ‬ושעות‭ ‬הצגה‭ ‬משתנות‭.‬ כאן‭ ‬העיצוב‭ ‬חזר‭ ‬להיות‭ ‬על‭ ‬צד‭ ‬אחד‭ -‬לכאורה‭ ‬כמו‭ ‬הרול‭ ‬אפ‭,‬ אבל‭ ‬הפרופורציה‭ ‬קצרה‭ ‬יותר‭ ‬וחלק‭ ‬מהשטח‭ ‬שיכול‭ ‬היה‭ ‬לשמש‭ ‬לתמונות‭ ‬ולטקסט‭ ‬כפי‭ ‬שהופיע‭ ‬ברול‭ ‬אפ‭ - ‬הוא‭ ‬שטח‭ ‬‮"‬תפוס‮"‬‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬החלק‭ ‬הלבן‭ ‬דבר‭ ‬שיצר‭ ‬מצוקת‭ ‬מקום‬‭.‬ בשל‭ ‬מצוקת‭ ‬המקום‭ ‬נעשו‭ ‬שני‭ ‬שינויים‭ ‬‮"‬רציניים‮"‬‭ ‬מהעיצוב‭ ‬המקורי‭ - ‬התמונות‭ ‬שהיו מתחת לתמונה המרכזית תפסו‭ ‬את‭ ‬מקומן‭ ‬לצדה‭ ‬וחלק‭ ‬מהטקסט‭ ‬קוצר‭.‬ ההתמודדות עם התאמת‭ ‬עיצוב‭ - ‬כפי‭ ‬שניתן‭ ‬לראות‭,‬ יכולה במקרים רבים להיות כהתמודדות עם עיצוב חדש לגמרי. עצם‭ ‬העובדה‭ ‬שיש‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬אחידות‭ ‬עיצובית‭ - ‬אינה‭ ‬בהכרח‭ ‬דבר‭ ‬המקל‭ ‬על‭ ‬העיצוב‭,‬ אלא‭ ‬מגביל‭ ‬את‭ ‬החופש‭ ‬העיצובי‭ ‬הקיים‭ ‬בעיצוב‭ ‬חדש‭,‬ אך‭ ‬תוצרי‭ ‬ההתאמה‭ ‬יוצרים‭ ‬סדרה‭ ‬עיצובית‭ ‬בה‭ ‬ברור‭ ‬שכל‭ ‬אחד‭ ‬מהם‭ ‬עומד‭ ‬בפני‭ ‬עצמו‭ ‬אך‭ ‬כולם‭ ‬יחד‭ ‬מהווים‭ ‬משפחה‭.‬

מאז שהתחלתי את צעדיי הראשונים בעיצוב אני מחפשת, כמעט בכל פרוייקט שאני עושה את המשחקים האלה בסמלים, בצורות הגרפיות, כדי להעביר את המסר. מכירים את הלוגו I love NY ? באנגלית מקצועית אפשר להגדיר את הלוגו כ - Visual Pun. בעברית לא קיימת לכך מקבילה. PUN מוגדר כʺמשחק מיליםʺ ולכן בתרגום שלי Visual Pun הוא: ʺמשחק ויזואלי בסמליםʺ. בנושא זה עסקה עבודת התזה שלי לקבלת התואר השני בעיצוב מ Pratt Institite בניו יורק, 1998 ומאז אני לא מפסיקה לשחק. שמו של המעצב הגאון שעיצב את הלוגו I love NY הוא מילטון גלייזר, והיה לי הכבוד לראיין אותו אישית, בניו יורק, בשנת 1998, במסגרת העבודה על התזה. את I love NY עיצב גלייזר בשנת 1975 (צילום התמונה: מילטון גלייזר) כחלק מקמפיין לקידום התיירות לניו יורק מטעם עיריית העיר. כששאלתי אותו על העיצוב של I Love NY, על השימוש בלב במקום במילה אוהב ומה לדעתו הגורם לכך שהוא הפך לאחד הלוגויים היותר מוכרים בעולם הוא ענה: “This is an example of discovering the obvious” (זוהי דוגמא של לגלות את הברור מאליו) והסביר שʺמנקודת מבטו של המעצב, הצגת המובן מאליו לא בהכרח הופכת את העיצוב לגאוני אלא היכולת של המעצב להציג את המובן מאליו בצורה כזו שתגרום לצופה לעשות את הקישורים אצלו במוח ולהבין את המסר – היא זו שהופכת את העיצוב לחכם וזכיר”. מאז שהתחלתי את צעדיי הראשונים בעיצוב אני מחפשת, כמעט בכל פרוייקט שאני עושה את המשחקים האלה בסמלים, בצורות הגרפיות, כדי להעביר את המסר. Visual Puns הם סמלים ויזואלים או גרפיים שמשתמשים בהם במקום או ביחד עם מילים ליצירת מסר שיש בו יותר ממשמעות אחת. שלושה סוגים של Visual Puns: הראשון הוא זה שבו נעשה שימוש בסמל שיש לו משמעות זהה למילה אותה הוא מייצג (דוגמת סמל של לב במקום המילה אוהב), או צליל זהה למילה המייצגת את הסמל - כמו בעיצוב של פול רנד ל-IBM משנת 1981. המילה עין באנגלית EYE נשמעת כמו האות I, המילה דבורה נשמעת כמו האות B וה M היא M -מה קיבלנו? IBM בסוג השני, הסמל או כמה סמלים מייצגים שתי משמעויות בו זמנית ושתיהן הכרחיות להעברת המסר כפי שניתן לראות במודעה של הוויסקי J&B שעוצבה כחלק מסדרת מודעות במשרד הפרסום האמריקאי Grace & Rothschild בין השנים 1987-1990. פרה עומדת על הלוגו של J&Bוכתוב: "Meat over a J&B, "בשר על J&B" כשלמעשה הכוונה היא "Meat over a J&B" כלומר "בואו נפגש על (כוסית) J&B" החלפת המילה MEAT ב-MEET והפרה על הלוגו - מעבירים את המסר הכפול. בסוג השלישי נעשה שימוש בסמלים שצורתם זהה לאות מסוימת והתורמת להעברת המסר. כמו בעיצוב השער של חוברת לחברת ביטוח שעיצב הרב לובאלין בשנת 1956, Rock & Roll. במילה Rock (סלע) תמונה של סלע מחליפה את האות "O" הזהה לה בצורה כמו הלחמניה העגולה שמחליפה את האות "O" במילה ROLL (לחמניה). סיינפלד - רוצח? לעבודת התזה היה גם חלק מעשי בו נתבקשנו לעצב דוגמאות ממשיות הממחישות את השאלה והפתרון לנושא הנחקר. את התזה שלי הצגתי בסוף חודש מאי 1998, יום אחרי (!) שידור הפרק האחרון בסדרת הטלוויזיה המבריקה "סיינפלד". כמעריצה של הסדרה שלא פיספסה אף פרק במהלך 4 השנים בהם שהיתי בניו יורק, ההחלטה ליישם את מסקנות התזה שלי בעיצוב אלמנטים הקשורים לסיינפלד והצגתם ממש עם סיומה של הסדרה היוו מבחינתי יותר מאשר סתם מקריות... עיצבתי שלושה אלמנטים, אחד לכל סוג של visual pun שהזכרתי לעיל. בראשון עיצבתי שער לגליון מיוחד לסיום הסדרה סיינפלד למדריך הטלויזיה האמריקאי TV GUIDE. בתמונת השער מופיעים ג'ורג' קונסטנזה הקירח וקריימר התזזיתי והגמלוני. בכותרת כתבתי "הסוף לסדרה 'the bald and the beautiful' (הקירחים והיפים) על משקל שם אופרת הסבון האמריקאית "the bold and the beautiful” (היפים והאמיצים). הצליל הזהה של המילים bald (קירח) ו-bold (אמיץ), השימוש בתמונה של ג'ורג' הקירח וקריימר ה"יפה" ובשם של סדרת טלוויזיה מוכרת מעבירים את המסר בצורה הומוריסטית ורבת משמעויות. לסוג השני של ה-visual pun עיצבתי קופסת דגנים (באנגלית דגנים = cereal) שבחזיתה תמונה של ג'רי סיינפלד ובמקום שם הדגנים כתבתי "Cereal Killer”, ובתרגום חופשי "רוצח דגנים" (מי שעקב אחרי סיינפלד התוודע וודאי לאהבתו של ג'רי לדגנים ולמדף הדגנים השופע שלו). אלא שהביטוי באנגלית שנשמע כמו cereal killer ומשמעותו "רוצח סדרתי" נכתב "Sereal Killer". החלפת המילה serial ב-cereal איפשרה את כפל המשמעות שמאפיין את ה-visual pun. לסוג השלישי של ה puns בו סמל ויזואלי בא במקום אות בעלת אותה צורה, עיצבתי מודעה בעיתון לרשת חנויות למשקפיים. בתמונת המודעה מופיעה איליין עם משקפיים מוזרים על מצחה, והיא צועקת. בכיתוב "In about an hour” (בערך עוד שעה”) הפה הצועק של איליין מופיע במקום האות "O”. בטקסט הקטן של המודעה כתבתי: "בערך עוד שעה יוקרן הפרק האחרון של סיינפלד ואת/ה עוד לא קיבלת את המשקפיים החדשים שהזמנת. זה הזמן לבוא אלינו ולקבל את משקפייך כי אצלינו אין דבר כזה "נראה" אנחנו מבטיחים לך שאתה תראה"... לסיום, אני רוצה להחזיר אתכם לימינו ולהציג דוגמא עכשווית לשימוש ב- visual pun בלוגו שעיצבתי למסעדת "שולחן". מילטון גלייזר היה זה שאמר לי שצריך לדעת איך להציג את הברור מאליו. אז כשישבתי לעצב את הלוגו לשולחן, זה היה כאילו האות "ח" ממש מתחננת שאעשה איתה משהו. במקרה הזה ההרחבה של האות וההבדלה הצבעונית שלה הפכו אותה לשולחן.

לפני מספר חודשים סיימתי לעבוד על לוגו לקייטרינג בוטיק איכותי. אחת הבקשות של הלקוח היו להשתמש באלמנט אומנותי כמו איור או רישום. הנה סיפור יצירתו של הלוגו לפני מספר חודשים סיימתי לעבוד על לוגו לקייטרינג בוטיק איכותי. אחת הבקשות של הלקוח היו להשתמש באלמנט אומנותי כמו איור או רישום. כשהתחלתי לעבוד על הלוגו הבנתי שאני רוצה להשתמש באיור של חומר גלם שמשתמשים בו בבישול, אך גם כזה שנראה טוב ומוסיף איזה שהוא ערך מוסף ללוגו. אחרי שעברתי על רשימה ארוכה של אפשרויות הגעתי לארטישוק. ״לא רק הטקסיות סביב האכילה שלו הופכת את הארטישוק למועמד טוב ללוגו לקייטרינג אלא בעיקר המראה שלו. הארטישוק הוא פרח מרשים, עם שכבות על שכבות של עלי כותרת מתעגלים. יש בו אסטטיקה ויופי מעודנים, צבעוניות וכתמיות מקסימים״ אכילת ארטישוק בעיני היתה תמיד והינה סוג של התעסקות חגיגית. אוכלים אותו אחרת מכל ירק אחר, מכינים לו רוטב מיוחד, אוכלים רק חלק קטן ממנו, יש טקס שלם סביב האכילה שלו עם תלישת העלים אחד אחד, טבילתם ברוטב ואכילה של קצה העלה עד שמגיעים לשכבה קוצית/פרוותית שמסתירה את החלק הכי טעים של הארטישוק - הלב שלו, בשרני ועסיסי, כזה שכייף "לנגב" איתו את שארית הרוטב. אבל לא רק הטקסיות סביב האכילה שלו הופכת את הארטישוק למועמד טוב ללוגו לקייטרינג אלא בעיקר המראה שלו. הארטישוק הוא פרח מרשים, עם שכבות על שכבות של עלי כותרת מתעגלים. יש בו אסטטיקה ויופי מעודנים, צבעוניות וכתמיות מקסימים. הוי הבויידעם, איזו המצאה גאונית לאיחסון כשהבנתי שאני צריכה לרשום ארטישוק קרה לי משהו נפלא... לפני 21 שנה, הייתי סטודנטית לעיצוב גרפי ב"ויטל - המרכז ללימודי עיצוב ת"א", מה שבגילגולו הנוכחי מוכר כ"מחלקה לתקשורת חזותית" של שנקר. אחד הקורסים שהיו לנו אז היה קורס רישום. אחד הפרוייקטים במסגרת הקורס היה לרשום רישומים של ירקות שילוו ספר בישול דימיוני. אחד מהרישומים שרשמתי היה, ניחשתם נכון, של ארטישוק כמובן. אחוזת תזזית, לא בטוחה בכלל שאמצא אותם, עליתי לבוייעדם, ההמצאה הגאונית של פעם לאיחסון דברים שלא בשימוש יומיומי, והתחלתי לנבור בתיקי העבודות המאובקים שאני שומרת מאז ומתמיד, בחיפושי אחר רישומי הירקות מלפני עשרות שנים... ומצאתי אותם! את הארטישוק, העגבנייה, החסה, תרמיל האפונה ורישום הקומפוזיציה של הכרוב הסגול, הבצל, הפלפל והעגבנייה. ואז קרה לי אותו דבר נפלא. קרה לי מה שקורה לי תמיד ברגעים כאלה שאני מחזיקה ביד משהו שלא ראיתי שנים. אני בוהה בנקודה בחלל ונזכרת . חזרתי ליום ספציפי אחד, לשעות אחה"צ כשאני וחברה ללימודים יושבות בפינת האוכל בביתה, מניחות ירקות לפנינו ומתחילות לרשום בצבעי עפרון. באותו אחה"צ בעודי רושמת את הירקות הרגשתי משהו עוצמתי. חוויה שנורא קשה לתאר אותה, אבל כל מי שמתעסק ביצירה בחייו חווה אותה לא פעם אחת. תחושת הסיפוק. אותה תחושה שבה, תוך כדי תהליך, מגלים כצופים מן הצד עד כמה מוצלח/מהנה/מרגש מה שאתה יוצר. האדרנלין בגוף דוחף אותך להמשיך וחוות את התחושות האלה. זה נכון שיכולות הרישום/ציור שלי הם אלו שבסופו של דבר הביאו אותי לבחור בלימודי העיצוב (ועל זה סיפרתי בפוסט ״עיצוב כדרך חיים״), אבל מאז הלימודים הם כמעט ואינם חלק מכלי העבודה הקריאטיבית שלי. אז מעבר להיבט הנוסטלגי של הסיפור שלי, לתחושת שביעות הרצון שהרישום של הארטישוק שחיכה בסבלנות המון שנים, הוא רלוונטי גם היום ומתאים ללוגו לעסק, הגעתי להכרה שאני ממש, אבל ממש מתגעגעת לתחושת הגילוי הזו שליוותה אותי אז בתהליך הרישום.

אי שם בילדותי ובנערותי, נטעו הזרעים שהפכו אותי למעצבת שאני היום גדלתי בבית תרבותי, עם חינוך ונימוסים של חוצלארץ. הרגלים גלותיים, מעט פולניים. הוריי, ארבעת אחיותיי ואני הקטנה בחבורה - נולדנו באמריקה. חלקינו בארה"ב, חלקינו במקסיקו ועלינו לארץ בשנות השבעים כשאני בת 8, מסיבות ציוניות לגמרי. בבית לימדו אותנו לאהוב ולהעריך אמנות, אסטטיקה, מוסיקה קלאסית, ספרות ויצירה. בשנות בי"ס היסודי אהבתי לצייר (יש ילד שלא אוהב?) וליצור, אהבתי לצבוע חוברות צביעה עם צבעי עפרון בסבלנות אין קץ עם נטייה "לא לצאת מהקווים". ״גדלתי בבית תרבותי, עם חינוך ונימוסים של חוצלארץ. הרגלים גלותיים, מעט פולניים״. בחטיבת הביניים אהבתי להעתיק דוגמניות ממגזיני אופנה אל מחברת הציורים שלי כשזכורות לי במיוחד תספורות האייטיז הלא סימטריות וצבעי השיער ההזויים שמשכו את תשומת ליבי וגם האפשרות "לאפר" בצבעי עפרון כראות עיני את פני הדוגמניות המצוירות. שם נפל לנו האסימון כנערה שקטה, טובה ומופנמת, נדרשה סיטואציה לא מתוכננת כדי שיפול לכולנו האסימון שיש לי כשרון בציור. הסיטואציה הזו התרחשה בזמן ביקור משפחתי במקסיקו, כעשר שנים אחרי עלייתנו לארץ. ישבנו בסלון של סבתא שלי, ומתוך חוסר עניין בשיחת המבוגרים או סתם שעמום, לקחתי פתק ועט שהיה על יד הטלפון, התיישבתי על הרצפה מול סבתא שלי ומבלי שאף אחד יתעניין במעשיי פשוט ציירתי אותה. ציירתי אותה על פתק, כאלה שנועדו לכתוב הודעות, 8 על 8 ס״מ ועם עט כדורי. בלי להתכוון לזה הציור יצא מאד ריאליסטי. הפתעתי גם את עצמי. התרגשתי מאד. תחושה של פרפרים בבטן וסיפוק מטורף התגנבו אל מוחי, ליבי וכל גופי. הראיתי סמוקה את הפתק להוריי וריגשתי והפתעתי גם אותם. זה היה הרגע בו, עם עידוד וליווי שלהם הוחלט שאת הפוטנציאל הזה חייבים לממש! שם נטמן הזרע למעצבת שהיא אני כמה שבועות אחר כך כבר הייתי רשומה לחוג ציור בסטודיו של פציינט של אבא שלי, וכמו שעון נסעתי באוטובוס אחרי הלימודים, פעמיים בשבוע, מצפון תל אביב לרעננה, שומעת שוב ושוב את הקסטה של טרנס טרנט דרבי בווקמן שלי עד ה"סטודיו" של גבי וחניתה בן ז'נו. שם, בסטודיו הקטן והמשפחתי נטמן הזרע שהצמיח את המעצבת שהיא אני. ״גיליתי את האהבה ליצירה שבאה מבפנים, את הסיפוק שקשה לתאר במילים כשהסתכלתי בסוף השיעור על הבריסטול או הקנווס והרגשתי ממש ממש גאה שאלו ציורים שלי!״. שם, בסטודיו של גבי וחניתה, חזרה על עצמה אותה תחושת סיפוק והתרגשות שהרגשתי בסלון של סבתי במקסיקו. גיליתי את האהבה ליצירה שבאה מבפנים, את הסיפוק שקשה לתאר במילים כשהסתכלתי בסוף השיעור על הבריסטול או הקנווס והרגשתי ממש ממש גאה שאלו ציורים שלי! גרפיקה? בסטודיו של גבי וחניתה שמעתי בפעם הראשונה את המושג שלא היכרתי: "גרפיקה". הייתה זו חניתה, ציירת נהדרת, שאצלה למדתי להסתכל בעין, לתרגם ליד, ולרשום אובייקטים וקומפוזיציות בכל מני טכניקות, שהדליקו אצלי שוב ושוב את אותה תחושת סיפוק גדולה מהיצירה שלי. ״בשיעורים בהם ציירנו ציורים ריאליסטיים, ברורים - חגגתי. בשיעורים בהם ציירנו ציורים מופשטים - התייסרתי וסבלתי״ שיחה אחת שזכורה לי היטב, פתחה לי עולם מסקרן ומדהים ששאב אותי פנימה בהתלהבות אל תוכו. באותה השיחה, אמרה לי חניתה משהו בסגנון של "נראה לי שלך יתאים ללמוד גרפיקה..." גרפיקה? חזרתי על המילה בתוך ראשי, מה זה גרפיקה. כנערה מופנת ומאד ביישנית, לא שאלתי מה זה, אבל שמרתי אתה המילה במגירה הנכונה במוח. בכתה י"ב, נרשמתי לשיעורי ציור במוזיאון תל אביב ושם לאט לאט, נפתחה לה אותה מגירה במוח והבנתי למה התכוונה חניתה ולמה דווקא גרפיקה יכולה להתאים לי. בשיעורים בהם ציירנו ציורים ריאליסטיים, ברורים - חגגתי. בשיעורים בהם ציירנו ציורים מופשטים - התייסרתי וסבלתי... תנו לי להיות בשליטה עם עפרון, פחם או צבעי עפרון ואני ברקיע השביעי! תנו לי לזרום עם צבעי שמן או אקריליק עם מכחול ואבדתי. תנו לי קונספט, תנו לי סמלים ברורים להשתמש בהם, תנו לי להעביר מסר ברור! תנו לי משמעות לדברים, תנו לי לעשות גרפיקה. לי מתאים ללמוד גרפיקה! גרפיקה הוא שם כולל לכל האומנויות שיסודן ברישום של צורה: כתב, שרטוט, רישום, ציור, דפוס, גילוף, חריטה ועוד. לשם נמשכתי, את זה אהבתי והחלטתי להפוך למקצוע. בצבא שירתתי קל"ב ובמשמרות, מה שאיפשר לי לעבוד שנתיים תמימות, בזמני החופשי על הכנת תיק עבודות בגרפיקה. אחד על אחד עם הנחייה של מעצב שהיה מורה בסטודיו של גבי וחניתה, בניתי לי תיק עבודות איתו עברתי בבתי הספר השונים לעיצוב בארץ, כדי לנסות ולהתקבל ללימודי עיצוב ממש עם שחרורי מהצבא (באתי מבית עם נטיות פולניות - זוכרים - אין זמן). וכך היה, שלושה חודשים אחרי שחרורי מצה"ל התחלתי ללמוד עיצוב גרפי ב״ויטל״, ושם במסגרת שיעור "טכניקות", חזרתי אל הפתק הקטן, עם הרישום של סבתא בעט כדורי, ויצרתי אותו הפעם בטכניקת גילוף והדפסה שנקראה ע״י המורה ״חיתוך לינולאום״. Design is a way of life, a point of view לקראת סיום הלימודים ב״ויטל״ עבדתי בעבודה הראשונה שלי כגרפיקאית בעיתון ״חדשות״, שם למדתי וחידדתי את יכולות העימוד, בניית קומפוזיציה, אהבה לאותיות וטיפוגרפיה, טיפול בתמונות ובחירה של צבעים ועם סיום הלימודים התחלתי לעבוד כמעצבת גרפית בסטודיו קטן לעיצוב בתל אביב. לאחר שנתיים בסטודיו שהיה לי בית -ספר נוסף להתפתחות האישית שלי כמעצבת, ארזתי את מטלטליי ויחד עם איתי בן זוגי טסנו לניו יורק ושם במהלך ארבע שנים מופלאות עשיתי תואר שני בעיצוב תקשורת חזותית ועבדתי כמעצבת גרפית פרילאנסרית במקומות ומשרדים מדהימים שהבהירו לי חד משמעית שנדבקתי בחיידק העיצוב. פול ראנד, מעצב אמריקאי דגול אמר פעם: "Design is a way of life, a point of view", עיצוב הוא דרך חיים, השקפת עולם וצדק בכל מילה.