כמעצבת גרפית כבר 30 שנה, המוח שלי לא באמת יודע לכבות את עצמו. כל יציאה לרחוב כאן באלבניה היא כמו שיטוט בתוך קנבס ענק, כזה שהצבעים בו קצת יצאו מהקווים. הרילוקיישן לטירנה חידד לי את המבט, ופתאום הדברים הכי יומיומיים הופכים לקומפוזיציה מטורפת של תרבות, היסטוריה ואבסורד. הנה לקט שני מתוך היומן הוויזואלי שלי, אוסף של רגעים שדרשו ממני לעצור, להתבונן ולייצר פוקוס מקומי.

לפני שלוש שנים עמדתי מול פלטת פירות קיץ משגעת במפגש נטוורקינג של בעלות עסקים. במרכז הפלטה נח כקישוט כתר של אננס, ובתחתית שלו הבחנתי בשורשים קטנטנים שמבצבצים החוצה. אני ממש לא הטיפוס שמגדל עציצים, זה תמיד היה התחום של איתי אבל יפעת, חברה שלי שעמדה לידי הציעה לי פשוט לקחת את הראש הזה, לשים בכוס מים ולראות מה יקרה. מתוך סקרנות טהורה החלטתי לנסות, בלי לדעת שיום אחד, שלוש שנים בדיוק אחרי, הוא יהפוך עבורי לפרי של געגוע.

טיפוגרפיה מתייחסת לאמנות ולטכניקה של סידור פונטים, אותיות ותווים כדי ליצור טקסט מושך וקריא מבחינה ויזואלית. טיפוגרפיה ממלאת תפקיד מכריע...