• טליה ברגר ספיבק

איך אומרים ״יום חג״ ביידיש


לסבא שלי ז״ל, אבא של אבא שלי קראו מאיר ברגר.

אחיותיי ואני בילדותינו במקסיקו קראנו לו זיידע מאייר - סבא מאיר – ביידיש.

זיידע מאייר ואני, סדר פסח, 1975, מקסיקו סיטי

זיידע מאייר נולד בשנת 1901בליפסק שבפולין ובשנת 1924, הגיע באנייה למקסיקו.

סבי - זיידע מאייר וסבתי - בובע שורלה בצעירותם

כבר בגיל ממש צעיר ידעתי להגיד בגאווה שסבא שלי הקים את בית הספר היהודי הראשון במקסיקו, כדי לאפשר לילדי המהגרים היהודיים במקסיקו לרכוש השכלה כללית וגם ללמוד את שפת היידיש ואת ההסטוריה היהודית. אבא שלי, אמא שלי וגם אחיותיי ואני זכינו ללמוד בבית הספר שסבא הקים ואשר למדו בו תלמידים מגיל הגן ועד כתה י״ב. אמא שלי אפילו הספיקה להיות בו מורה ליידיש.

אמא שלי המורה וכיתתה בבית הספר היהודי של סבא מקסיקו סיטי

זמן קצר לאחר שסיימתי כתה א׳, בבית הספר של סבא במקסיקו, ב 25 באוגוסט 1977 עלינו, הוריי, ארבעת אחיותיי ואני לארץ. הייתי בת שבע אז, בלי לדעת מילה בעברית, נעזרתי ביידיש שלמדתי בגן ובכתה א׳ כדי לתקשר עם המורות הישראליות...

למה אני מספרת לכם על זיידע מאייר ועל היידיש? כי היום, עבור משפחתי, היה יום חג בזכותו.

בעשר השנים האחרונות לחייו של זיידע מאייר, בין השנים 1971 ועד מותו ב-1981, כתב סבא על 613 דפים, לא במחשב וגם לא במכונת כתיבה - אלא בכתב ידו המסודר והצפוף כ- 27,000 מילים של מילון עברית - יידיש.

לפני מספר חודשים פנה אבא שלי לחברת ילדות שלו מימי בית הספר, לפרופ׳ חוה טורניאנסקי שהיא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים כדי להתייעץ איתה, מה ניתן לעשות עם המילון שכתב אביו ונמצא בעזבונו. לאחר שקראה את המילון, התייעצה עם מילונאים בעלי שם בארץ ובעולם אשר נתנו חוות דעת על המילון, העניקו היום אבי ופרופ׳ טורניאנסקי, בטקס צנוע, מרגש ומעורר גאווה את המילון לאקדמיה ללשון העברית בירושלים. ובמילותיה של פרופ׳ טורניאנסקי: ״העיון במילונו של המורה הדגול, ששימש תקופת מה גם מזכיר התנועה הציונית בקהילתינו, אינו משאיר מקום לספק שמקום שימורו הראוי בין גנזי האקדמיה ללשון העברית, בין התעודות והמסמכים העוסקים בהנחלת הלשון העברית ובהפצתה במשך הדורות. אל איסופו במקום המכובד הזה נתונה לכם תודתינו מקרב לב״

פרופ׳ טרניאנסקי נושאת דברים בטקס הענקת המילון של סבי במליאת האקדמיה ללשון העברית

אבא שלי (מימין) ויו״ר המליאה של האקדמיה ללשון העברית

לא ממש ברור למי או לאיזו מטרה כתב סבא את המילון - אבל כמו שאמרה אחותי הגדולה בטקס הענקת המילון – עבור משפחתינו, היום, 40 שנה, חודשיים וחמישה ימים אחרי עלייתנו לארץ - זוהי סגירת מעגל

הדף הראשון של המילון בכתב ידו של סבי

חברי המליאה של האקדמיה ללשון העברית מעיינים בדפים מתוך המילון

לפני הענקת המילון של סבא - שהתקיים באסיפת המליאה הראשונה של שנת תשע״ח של האקדמיה ללשון העברית, זכינו לבקר בקומת מרתף בלא אחר מאשר חדר העבודה של אבי השפה העברית - אליעזר בן יהודה.

זכינו לסיור פרטי בחדר בו ישב על מכתבתו אליעזר בן יהודה ו״ברא״ לנו שפה. על קיר החדר, ויטרינת זכוכית גדולה ומאחוריה מונחים ספריו, חלקם נגועים בפגעי הזמן, כרכים עם כריכות עבות ודפים צהובים. שולחן עליו תמונות ומסמכים אותנטיים. בארון קטן על קיר אחר יושבות קופסאות פלסטיק מודרניות, חריגות כל כך בנוף של החדר, ובתוכן מסודרות מעטפות מעטפות ובהן פתקים צהובים עליהם כתובים, ממש כמו שכתב סבא - בכתב יד, (כתב ידה של דבורה, אשתו של אליעזר בן יהודה) מילים בעברית ופירושן.

חדר העבודה של אליעזר בן יהודה, וויטרינת הספרים, שולחן וכתבי ידה של דבורה בן יהודה

בתוך ההתרגשות והגאווה שאפיינו את היום החגיגי הזה, הזדחל לליבנו עצב ואפילו תסכול בשל העובדה שהחדר הזה הוא אוצר היסטורי נסתר ויוצא דופן שאינו פתוח לקהל הרחב לאורך השנה. מציעה לכם השנה, ביום הלשון העברית (יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כ״א בטבת) לנסות ולהגיע ליום היחיד בשנה בו נפתח החדר למבקרים ולספוג קצת פיסת הסטוריה ישראלית מעוררת התרגשות.


0 views
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon

© 2016 by Talia Communications Design. All Rights Reserved.