ממעמקים: עיצוב כרזה לתחרות ליום השואה תשפ״ה כש-59 חטופים עדיין נמקים במנהרות עזה

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה 2025, המילים "ממעמקים" מקבלות משמעות חדשה עבור כולנו.

לפני מספר חודשים הגשתי עיצוב לתחרות הכרזות השנתית של יד ושם, שהתמקדה השנה בנושא: "ממעמקים: כאב השחרור והצמיחה בסימן שמונים שנה לכניעת גרמניה הנאצית".

התחרות ביקשה לבחון את המורכבות של רגע השחרור - השמחה שהתערבבה בהכרה בממדי האובדן והחורבן, לצד כוח הרצון העצום לבנות חיים חדשים.

בעיצוב שלי בחרתי ליצור ספירלה של מילים, שמתחילה בנקודה אפלה ודחוסה במרכז ומתרחבת החוצה אל עבר האור והמרחב. המילה "ממעמקים" חוזרת שוב ושוב, כשלצדה פעלים המתארים מסע מורכב: מכאב, זעם וקריסה ועד להתעלות והתחדשות.

המילים המוארות בזהב - "חלמתי", "עליתי", "צמחתי", "נשמתי", "יצרתי", "בניתי" - מסמנות את הניצוץ שלא כבה, את היכולת האנושית להתרומם גם מתוך התהום העמוקה ביותר. הספירלה מסתיימת במשפט "בחרתי בחיים" - עדות לבחירה המודעת בהמשכיות ובתקומה.

הערב, כשאנו מציינים את יום השואה בצל הטראומה של ה-7 באוקטובר 2023, המילים "ממעמקים" ו"בחרתי בחיים" מהדהדות באופן עמוק ועכשווי באופן מצמרר.

לפני שנה וחצי, אנשים נחטפו מביתם ובכתיבת מילים אלה, 59 מהם עדיין מוחזקים בעזה - במעמקים האפלים ביותר, במנהרות חשוכות במעמקי האדמה, באין תנאים, בעינויים, רחוקים מאור ומחירות.

המילה "ממעמקים" מקבלת משמעות מוחשית ומזעזעת, והכמיהה לעלות מהמעמקים אל האור היא כמיהה שכולנו חולקים היום.

מאז השביעי באוקטובר 2023 אנו מוצאים את עצמנו במאבק בין חושך לאור, בין יאוש לתקווה. שוב אנו נדרשים לכוחות נפש עצומים כדי לצעוד מהמעמקים אל עבר בחירה מחודשת בחיים.

הסיפור היהודי היה ונותר סיפור של "אף על פי כן" - של התעקשות על החיים גם כשנדמה שהחשכה מנצחת. כך היה לפני שמונים שנה, כששורדי השואה הקימו משפחות חדשות ובנו מחדש את עולמם, וכך הוא גם היום, כשאנו נאבקים להאיר את החשכה שנכפתה עלינו ולהוציא את כל חטופינו ממעמקי האדמה אל אור החיים ואת מתינו אל קבורה מכובדת בארצם.

העיצוב שלי לא זכה בתחרות, אבל הוא נושא בתוכו מסר שחשוב לי לשתף ביום מורכב זה: מהמעמקים האפלים ביותר אפשר וצריך לבחור בחיים. זהו סיפור העם היהודי, וזהו הסיפור שלנו, היום יותר מתמיד.

מחכים לכולם בבית.